א-ב-ג-דע תערוכת קבע בבית התפוצות

גן השעשועים של הידע
תהליך גילוייה ועשייתה של תערוכה על השפה בבית התפוצות

מאת חגי שגב, אוצר ראשי, בית התפוצות 

תקשורת מילולית ולא-מילולית הם שני היסודות של קיומה של כל קהילה באשר היא. השפה, כתקשורת מילולית מבטאת את כמיהתו של האדם להיות מובן על ידי אחרים, להיות חלק מחברה וקהילה. אהבת השפה העברית וההכרה בחשיבותה כמעצבת את התרבות בה אנו חיים, הן נקודת המוצא של תערוכה מיוחדת זו, שתיפתח בבית התפוצות בגלריה החדשה למשפחה.
 

מטרת התערוכה לחשוף בפני ילדים ומבוגרים כאחד את היסודות המופלאים של שפה  ותקשורת בכלל ואת אלו של השפה העברית בפרט. הנושאים שנבחרו נותנים מקום לתרבות בתוכה מתפתחת השפה, להעצמת היכולת להתחדש ולחדש ולהכרה בכוחה האדיר של שפה כבסיס לקיומו של דיאלוג בין בני אדם. 
 
התערוכה א-ב-גע-דע מרחיבה את הבנת המקום של השפה בהקשר היומיומי והתרבותי, באמצעות משחק, גילוי וחקירה, ומעודדת בילוי משפחתי של הנאה לצד למידה, בטווח שבין ילדים קטנים, ילדי בית הספר וההורים המלווים. זהו ניסיון ראשון מסוגו להציג את השפה העברית כחוויה אינטראקטיבית, הרואה את השפה והלשון כחלק משעשוע החיים.
 
ראשיתה של התערוכה ברצון לפתוח את מוזיאון בית התפוצות בפני קהלים נוספים שלא נכנסו בשעריו עד עתה. בית התפוצות הוא מוזיאון המבוסס על הבנת הרקע התרבותי של העם היהודי, הכרה בסיסית של עיקריו, כשכל המוצגים מבוססים על יכולת הקריאה המושכל של המהלך ההיסטורי בן 2500 שנה. הקושי העיקרי שבו נתקלנו הוא הצורך להכיר ולו במעט את הרקע הזה כדי להבין את התצוגה – דבר שמנע ממשפחות עם ילדים צעירים לבקר במוזיאון ולהפיק ממנו את המיטב.
 
גלריית המשפחה החדשה בבית התפוצות מאפשרת גם לילדים צעירים ביותר להיכנס ולחוות לצד בני משפחה מבוגרים יותר את חווית הגילוי המילולי והלא-מילולי של התקשורת האנושית. לצד מוצגים הדורשים יכולת קריאה כדי להבין את ההוראות הנחוצות על מנת להפעיל את המוצגים השונים, ישנם מוצגים אחרים שהפעלה פשוטה מאפשרת את ההנאה מהם, תוך יצירה של חווית לימוד בסיסית, ללא צורך בידע הקריאה. 
תיאטרון פנטומימה תערוכת א-ב-גע-דע

תיאטרון פנטומימה תערוכת א-ב-גע-דע

מגדל בבל, לדוגמא, הוא מוצג שבו מתבקש המבקר לבנות מגדל מלבנים רכות שעליהן צורות ואותיות. עצם הבניה אינו דורש שום מיומנות של קריאה, אולם מתוך תהליך הבניה ניתן ללמוד עקרונות רבים על השילוב של סימנים וסמלים, שהם אחד הבסיסים לשפה, כמו גם את הצורך האנושי בשיתוף פעולה בין חברי הקהילה.
 
משחקים אחרים מאפשרים לצעירים לגלות את הסוגים השונים של התקשורת האנושית, החל בברייל וכלה בפנטומימה. מוצגים אלה מצטרפים למוצגים הממחישים את השעשוע שיכול להיות בהמצאה של מילים חדשות, על פי העקרונות של יצירת שורשים, מילים המתחברות לכדי משפטים, ועוד ועוד דוגמאות.
 
המוצגים הללו כולם פרושים על פני הגלריה בצורה אקראית לכאורה, המאפשרת גילוי אינטואיטיבי של המוצגים השונים והתנסות בהם – כפי שגם את השפה אנו לומדים בילדותנו באופן אינטואיטיבי. השפה מתגלה כמשחק מתמשך של גילוי והמצאה שבו כל אחד יכול לגלות את הסודות המושכים ביותר, תוך שהוא לומד כיצד אלה נארגים לתוך שרשרת של מעשים ומחשבות, המוצאות ביטוי בצורה מאורגנת ומושכת. גילוי השפה הוא המשחק הגדול אליו נחשפים הילדים, כמו גם המבוגרים המלווים אותם בסביבה הלשונית מלאת ההרפתקאות.
 
פורסם במגזין שנתי בית התפוצות, תל אביב, 2011
 
פורסם בקטגוריה מוזאונים, תצוגות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.