דיוויד אייזקס: מצבי צבירה ושחרור מידיעה

מוזאון בר-דויד, קיבוץ ברעם

ללא כותרת, טכניקה מעורבת על נייר, 2012

ללא כותרת, טכניקה מעורבת על נייר, 2012

“אני אוהב להתחיל ממצב של אי-ידיעה”, מספר דיוויד אייזקס על יצירתו. אי-הידיעה מאפשרת נקודת התחלה מעורערת, נעדרת ביטחון בתוצאה הסופית, ומהורהרת מבחינה מחשבתית על אודות הפוטנציאל האמנותי. בעבודות השונות, הן בציור והן בפיסול בחוטי מתכת, בוחן אייזקס את המציאות היומיומית של מצבי העדר-הידיעה והחרדה. אירנה גורדון כתבה על היבט זה בטקסט התערוכה שאצרה במשכנות שאננים (2009): “עבודותיו של דיויד אייזקס מהדהדות מלחמות ואסונות טבע, זעקות כאב וחרדה, בדידות וחוסר-אונים. בו בזמן הן מבטאות חיפוש אחר המימד הרוחני המצוי בכל, אחר האפשרות לגעת במה שמעבר לכאן ועכשיו של המצב האנושי.”
ההתמודדות עם מצבים אלה של העדר ידיעה לאן היצירה האמנותית תוביל אותו, משחררת את אייזקס מקונבנציות אמנותיות. ניתן אמנם לזהות מקורות השראה, כפי שכבר זיהו במאמריהם דרור בורשטין בתערוכה שהוצגה בבית האמנים בתל אביב (2008) ועוזי צור בעקבות תערוכה בגלריה יאיר (2013), בציורים פרה היסטוריים או בציור קדושים מימי הביניים, אך ניתן גם למצוא כאן ביטוי לתשוקות הגוף והנפש המשוחררות ממחויבויות.
מצב העדר הידיעה משחרר את הקו הציורי ואת הקו הפיסולי ומאפשר לתנועת הגוף והתשוקה שלו לתאר את הרגשות המהותיים והבסיסיים ביותר. בהיבט מסוים ניתן לטעון, כי היצירות הן של צורות המתקיימות בחלל, מבלי שיש להן שם מובהק או ברור; מהיבט אחר ניתן, כמעט תמיד, לזהות איזה רמז לדמות או אולי לצמח או מקטע נוף, ואלה מאפשרים לצופה למצוא עוגן להיאחז בו ולזהות את הנושא של היצירה.

ללא כותרת, טכניקה מעורבת על נייר, 2012

ללא כותרת, טכניקה מעורבת על נייר, 2012

מתוך השחרור ממשיכה היצירה של אייזקס ובוחנת מצבי צבירה שונים ומשתנים. הציורים והפסלים מחוטי הברזל הם המחשות של רגשות ומחשבות באמצעות דחיסויות של חומרים, לצד שחרור של מרחבים מלהיות מוגדרים מראש. הדחיסויות השונות, או מצבי הצבירה השונים מומחשים ביחסים שנוצרים בין דימוי לדימוי. קווים ישרים, עזים וחזקים, ממוקמים לצד קווים זורמים בשבריריות ובריסוק. צפיפות ודחיסות אל מול שחרור מכבלים, מעין השתחררות ממצבי צבירה נוקשים. חסימות של קווי קיר או מוטות ישרים המייצגים את הנוקשה והקשוח במציאות, ממוקמים לצד קווים מעוגלים המתענגים על מעשה הזרימה תוך תיאור הצפיפויות הללו, נוצרים מצבי חסימה או פרימה: לעיתים זהו קיר אבנים, לעיתים זהו תיאור של מעין סולם עשוי מקטעים-מקטעים, שלבים-שלבים המתרוממים אל החלל.

ללא כותרת, טכניקה מעורבת על נייר, 2012

ללא כותרת, טכניקה מעורבת על נייר, 2012

השאלות שעליהן מנסה אייזקס לענות, עבור עצמו ועבור הצופה, הן סוגיות של מהות האמנות באמצעים האמנותיים של מה היא מידת החומר שצריך להשתמש בו כדי לצור צורה וכדי להעביר אמירה רגשית, שכלתנית ואמנותית. כמה צריכה הצורה להיות מלאה או ריקה כדי להספיק ולהעביר את המסר, האם צורה אמורפית יכולה אכן להעביר דימוי מובן, ועד כמה אכן קיים צורך בדימוי המובן.
כל השאלות הללו נותרות בלי תשובות מלאות, אך עצם העלאה של השאלות וההזדמנות שהיא מעניקה לצופה לחוות חוויה או להרהר על משמעות צורות בחיים, היא הכרה בזמניות של המחשבה והרגש ובפוטנציאל של האמנות לעורר אותם במפגש הבלתי אמצעי שהיא מזמנת.

פורסם בקטגוריה אמנות ישראלית, מאמרים, ציור, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.