דני קרוון – יופי הפשטות והיופי הסימבולי

דברים מתוך הרצאה שהתקיימה במרכז הבינלאומי לתרבות, קרקוב, פולין, 27.6.2012. ICC (International Cultural Center), Krakow

דני קרוון חשף בפנינו את השלבים בהם התפתחה יצירתו. אני אנסה להתוות בקצרה דרכים לראייה של היצירה המיוחדת הזו בקונטקסט אמנותי ותרבותי רחב, תוך הפנייה של תשומת הלב למספר נקודות השקה של יצירתו עם עבודתם של יוצרים אחרים, לצד הפניה למקורות השראה יהודיים ואוניברסאליים, פילוסופיים באופיים.
 
היופי המצוי בעבודתו של קרוון גלום בפשטות. ייתכן וזו קלישאה לומר זאת, אך כולנו יודעים עד כמה קשה היא המשימה לשמור על פשטות, כך שתוכל להעביר במילים מעטות וספורות הרבה מעבר למה שנראה לעין. זו מהות הפילוסופיה ובכך גם כוחה של יצירתו של קרוון.
 
היופי הנוסף המצוי בפשטות הוא היופי המאפשר לכל אחד להתחבר למרכיבים מסוימים בתוך הקווים הפשוטים, כמו גם לצבעים הפשוטים, הבסיסיים ביותר. החיבור האנושי אל מעשה האמנות אינו תמיד קל להשגה, אך כשזה מושג – הוא מקצר את הדרך לנשגבות.
 
היהדות היא תרבות של מילים הרבה יותר מאשר של צורות ממשיות. המילים העבריות מתארות מושגים, אובייקטים וחוויות. העברית  מצומצמת במילים באופן יחסי, אך עשירה ברבדים הגלומים במילים הקצרות והפשוטות. מונחים חשובים בהקשר הזה הם "השם" "המקום", "הארץ", "מעלות" ודומות להן. הן מציינות מושג פשוט וישיר, אך בו בזמן הן גם מייצגות מונח פילוסופי במהותו, כזה שאותו קשה מאוד להגדיר וכל ניסיון הגדרה מציע לא יותר מאשר מעטפת, התחמקות, אולי נגדיר זאת אפילו – פספוס. הפסלים של קרוון פועלים ממקורות לשוניים עבריים אלה.

 

הצורות שיוצר קרוון בפסליו מבוססות על אותם עקרונות של גיאומטריה צורנית פשוטה, כמו זו של העברית, שבכל מקרה אחר עלולה הייתה להיות פשטנית. אך לא כך הוא המצב. הפשטות הצורנית של קרוון מצליחה להפוך לאוניברסאלית. הבסיס של הצלחה זו היא החיבור המיוחד בין הצורות, המערכים הפשוטים היוצרים קומפוזיציות מורכבות. קומפוזיציות אלה נראות מכל זווית ומכל נקודת מבט שונות במקצת. הן משתנות ככל שמתקרבים או מתרחקים מהן, ככול שעולים בגבעה לקראת העיר הלבנה, למשל, הממוקמת בראש גבעת הדשא הירוק מעל תל אביב. הן נראות בעלות משמעות אחת כאשר עומדים בסמוך לעמוד הגבוה או לכיפה הלבנה, ואילו מרחוק הן נראות כמו יישובים הצומחים מן ההר או מהמרחב העירוני. הם מזכירים לעיתים מבנים ארכיטיפים ובמקרים אחרים הם מזכירים מבנים קונקרטיים שימושיים.

כאשר יוצאים לסייר בארץ מוצאים את כל המרכיבים העיצוביים שקרוון מפעיל. אך כדי למצוא אותם, ויותר מכך כדי לנתח אותם במטרה להעביר אותם בצורה קוהרנטית אל אתרים אחרים ברחבי העולם, יש צורך בהתאמה. הירידה של קרוון למהות הצורות מאפשרת לו להעביר את הצורות בארץ גם לאתרים אחרים תוך איקלומם והתאמתם המלאה לסביבה החדשה, תהיה זו פריז או ברלין, ואפילו ביפן.
 
הפשטת הצורות שהוא משיג היא גם אוניברסאלית וניתן למצוא אמנים אחרים שהשתמשו בה אף הם  בעבודתם – כל אחד בתחומו וכל אחד בייחוד שהוא הצליח להביא לעולם: ברנט ניומן (Barnett Newman) האמריקאי, יצר בשנות החמישים בדים עצומי מידות שעליהם מתח קו או שניים ואותם כינה בשמות בעלי הקשר יהודי-מיסטי. גם כאשר יצר ציורים שנראו מופשטים לחלוטין, שלרובם קרא "בלי כותרת", בהמשך הוסיף להם שמות שיצרו הפניות ברורות למונחים יהודים ופילוסופיים. 
 
ביחס לחיבור למקורות ישראלים ניתן לציין את השפעת האדריכלות הבינלאומית, מה שמכונה סגנון הבאוהאוס, על הצורות הפשוטות שהן הבסיס לצורות של קרוון. לובן הבטון, 

שהוא החומר העיקרי בפיסול הזה, הוא ללא ספק בהשראת לובן הבתים בתל אביב. הצורות הגיאומטריות הפשוטות והישירות נותנות מענה לאדריכלות הגיאומטרית הברורה והפונקציונאלית של האדריכלות שמעצבת את המרחב העירוני שבו גדל קרוון בצעירותו. 
 
חומרים ומרכיבים אלה המתחברים יחדיו יוצרים גוף יצירה מרתק ומושך, שההתבוננות בו מהווה מקור להנאה ולא פחות מכך מקור להשראה ומחשבה על שילוב של מסורות ומקורות ביצירה בת זמננו.
 
 
פורסם בקטגוריה אמנות ישראלית, מאמרים, פיסול, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.