מצבם העגום של המוזיאונים הקטנים והבינוניים בישראל

תיאור מצב – האם מצב תמידי?

במסגרת הסיורים הרבים שלי במוזיאונים קטנים, בינוניים ופריפריאליים ברחבי הארץ עולה תחושה של פספוס עמוק בניצול האיכויות של המוזיאונים הללו. הפוטנציאל של מוסדות קטנים אלה והתרומה שלהם לערים שבהם הם ממוקמים רבה, אך היא אינה יוצאת לאור.
העיריות אמנם מתחזקות את המקומות הללו, לעיתים כחלק ממערך התרבות, לעיתים כחלק ממסגרות החינוך, אך הן אינן רואות בהם מרכזי עשייה משמעותיים. ואכן, מרבית המקומות מתוקצבים בתקציבים דלים, שמחזיקים אותם פתוחים, אך פעילים רק בקושי. 
במצבם הנוכחי, המוסדות הללו משמשים כגופים על סף גסיסה. היות והמוזיאונים הוקמו על ידי משוגעים לדבר לפני עשרות שנים, בתקופה שתרבות עדיין הייתה ערך בארץ, הם ממשיכים לפתוח את דלתותיהם ולא רוצים לסגור אותם, אך מצד שני לא רוצים לתקצב אותם ולגרום להם לפרוח. התקציבים השנתיים המוקצים להם זניחים ואינם מאפשרים ליצור יצירה מקצועית ומשמעותית.
מרבית המנהלים, האוצרים או המפעילים של המקומות הללו נקלעו לתפקידם זה במקרה ולא בהתאם לכישורים ולידע בתחום העשייה המורכב של התרבות. דלות המשאבים משמרת אנשי צוות שאינם אנשי מקצוע, לרוב בלי רקע מתאים, ולמרות שאין ספק שהם עושים את מיטב המאמצים שעומדים לרשותם. התוצאה היא בהכרח בלתי מקצועית, תחזוקת המבנים והשירותים דלה ביותר, אמצעי התצוגה וההמחשה מיושנים ולרוב אף אינם עובדים.
 
בתנאים אלה אין שום סיכוי להעלות את מספר המבקרים ואת הרלוונטיות של המוסדות. וכאן מתחיל מעגל של גסיסה או שמירה על הגחלת הדועכת.
 
הפוטנציאל
התרומה הישירה של המוזיאון או של כל מוסד תרבות אינה רק לעוסקים במלאכה הישירה, היא פועלת גם על כל אותם גורמים חינוכיים המושפעים מהם. היתרונות הכלכלים באים בהמשך, במידה ועבודת הטיפוח וההכשרה נעשית במחויבות וברצינות. ברור, כי הגורמים הכלכליים הם המכתיבים בשנים האחרונות כל פעולה במרחב הציבורי, ולכן יש לבחון גם אותם. המוזיאון כשלעצמו אינו יכול לכסות את ההשקעה בו באופן ישיר. אולם השפעתו על הסביבה מגלמת בתוכה פוטנציאל כלכלי עקיף רב.
 
היכולת של המוזיאון להקפיץ את הערך הנדל"ני של איזור שלם,שכונה או עיר הוכח במקרה של חולון. גם בת ים עושה מאמצים רבים לשקם את תדמיתה דרך פיתוח מוסדות התרבות בעיר ובכללם המוזיאונים והביאנלות. 
 
המוזיאונים הם  מרכז חינוכי משלים שיכול להוות משאב חשוב מאוד לילדי העיר, לטיפוח הזהות העירונית ולזהות האישית שלהם כבני תרבות. המוזיאון העירוני מסייע בהעלאה וביצירה של גאווה עירונית, חשיפה לשאלות העומדות על הפרק בתחומי החברה והתרבות, ומהווה מקום מפגש של הקהילה עם עצמה ועם קהילות אחרות. במוסדות הללו יש פוטנציאל של שילוב הקהילה  בעשייה התרבותית, ביצירה חדשנית המבוססת גם על היכרות עם העבר הן של העיר והן של התרבות בכללה.
 
המקרה של תל אביב מלמד כמה יכולה הדחיפה של פעילויות תרבותיות במישורים רבים לעורר פעילות כלכלית רחבת היקף. הנהנים מפעילות התרבות ומהקהל הרב הזורם אליה הם בעלי העסקים שבסביבתם, התושבים שגאוות השייכות שלהם לעשייה נדחפת כלפי מעלה, תיירות הפנים ותיירות החוץ במקרים של עשייה איכותית משמעותית ועוד ועוד. הגדלת נפח המבקרים באזור מעלה גם את ערך העסקים ואפילו את ערך נדל"ן המגורים, שעולה בעקבות היוקרה של האזור שבו שוכן המוסד. הצלחתו של המוסד, הגורר את שגשוג השכונה או האזור, יכולים במשך הזמן גם לשפר את יכולת המיסוי של העיריות ובכך לתרום לשגשוגה של העיר כולה.
 
 

 

פורסם בקטגוריה מוזאונים, תצוגות, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.