חגי שגב 2017

חברים יקרים,

שנת 2017 שמסתיימת בימים אלה הייתה עבורי שנה של שינויים רבים, חוויות של פתיחת אופקים והיכרויות חדשות.

בעקבות עבודה על תערוכתו של דני קרוון, שאצרתי לפני כשנתיים בקרקוב, פולין, התעורר בי הרצון להכיר ולהתנסות בחוויה האירופאית. ואכן, לפני קצת למעלה משנה החלטתי להרחיב את עיסוקי ולשלב בצד הפעילות האינטנסיבית בארץ, גם עבודה בחו”ל.

בחרתי לפעול ולחלק את זמני בין פראג ותל אביב. מיקומה של פראג במרכז אירופה, בין מערב למזרח, מהווה כר פעילות ויציאה לבירות האמנות המרכזיות של היבשת. השינויים הרבים: פוליטים, חברתיים ותרבותיים, הופכים את מרכז אירופה לאחד השדות המושכים ליצירה אמנותית בת זמננו. השינויים במרחב המרכז אירופי משתקפים גם באמנות שמחפשת את דרכה בין היסטוריה לחדשנות, בין פתיחות להסתגרות.

השנה הזו יצרה הזדמנויות והתנסויות מתוך פגישות עם יוצרים ואנשי תרבות שפתחו בפניי פרספקטיבות מרתקות. לצד הלימוד של הסביבה החדשה, נוצרו גם הזדמנויות לחשוב מחדש מתוך התבוננות מרוחקת מעט מהשדה בארץ. כל אלה ימצאו ביטוי באוצרות ובכתיבה שלי בשנים הבאות.

לצד השינויים המהירים שכולנו חווים בחיי היום יום, המשפיעים על דרכי התקשורת, אופני השיח וההתנהלות, גם עולם האמנות עובר שינויים. נושאים שבעבר היו מוצגים, תכנים ואופני תצוגה – כולם בתהליך תזוזה מהיר. יכולת הקליטה של הקהל, יכולת ההפנמה ותשומת הלב מקבלים כיוון חדש שדורש מכולנו התאמה.

השנה הבאה עלינו לטובה תהווה שנה בה אבחן מספר פרוייקטים ושיתופי פעולה בחיבורים בין מדיומים שונים של היצירה האמנותית: בין ספרות לאמנות פלסטית; בין מוזיקה קלאסית-מודרנית להיסטוריה; בין ציור למיצג ווידאו. כל הפרוייקטים הללו מתבססים על תהליכי עבודה ארוכים יחסית, ושילוב כוחות של אמנים ויוצרים נהדרים, בחיפוש אחר אופני ביטוי אמנותי חדשים.

בהמשך ראו מבחר מפעילותי במהלך שנת 2017.

בברכת שנה אזרחית פוריה ומוצלחת לכולם,

חגי שגב
052-6710725

תערוכות

למעלה: חיה גרץ-רן, למטה: רעיה ברוקנטל. מתוך תערוכת "מכאן ומכאן", י.ח. ברנר באמנות, גלריה נווה שכטר

מכאן ומכאן, שאלת הייצוג האמנותי של י.ח. ברנר
גלריה נווה שכטר, נווה צדק, ספטמבר-נובמבר 2017

אוצר התערוכה: חגי שגב, אוצרת נוה שכטר: שירה פרידמן

דמותו של ברנר ממשיכה לעורר ענין ודיון בספרות ובמחקר והן באמנות הפלסטית. דיוקנו ומחשבתו של ברנר נחשפו בתערוכה דרך עיניהם של תשעה אמנים: גיא רז, יוסי וקסמן, אריק בוקובזה, חיה גרץ-רן, רעיה ברוקנטל, שמעון פינטו, יאיר קידר ואורי ליפשיץ.

היצירות שהוצגו העלו לדיון שאלות בנושאי דת, מדינה, ציונות, תרבות, נושאים שהעסיקו את ברנר וממשיכות להעסיק את הציבור הישראלי גם היום.

התערוכה עוררה עניין רב גם בקרב קהל שאינו נוהג לבקר בתערוכות אמנות. סביב התערוכה נערכו הרצאות מרתקות שהשתלבו באווירה המיוחדת של נווה שכטר.

לקריאת המאמר שפורסם בקטלוג התערוכה לחצו כאן

נדיה עדינה-רוז, אילן משפחתנו

נדיה עדינה-רוז, כסות,
בית האמנים ירושלים, אפריל-מאי, 2017

אוצר התערוכה: חגי שגב

תערוכה צנועה ומקסימה של נדיה עדינה רוז חשפה סדרה של עבודות קיר. אלה מעין פסלי קיר עשויים מטקסטילים המשמשים בכל בית: שמיכות, חלוקים, וילונות, וכו’. כל עבודה ציירה סיפור אישי על הגירה, זכרונות אישיים מקשרי משפחה. בין העבודות שולבו שיריה הייחודיים של עדינה רוז, שפורסמו בספר כשנה לפני התערוכה.

לקריאת הטקסט שליווה את התערוכה לחצו כאן

מאמרים

דביר כהן-קידר, ללא כותרת, 2017, שמן על בד

ספינת השוטים

טקסט לתערוכה של צבי טולקובסקי ודביר כהן-קידר, גלריה אלפרד, תל אביב. אוקטובר-נובמבר 2017
אוצר: דביר כהן קידר
טקסט: חגי שגב

“שני שוטים מתבוננים על העולם סביבם ומנסים להבין את פישרו, מן-הסתם ללא הצלחה. הציורים והעבודות הן תוצאה של בריחה למחוזות לא מוכרים, אסוציאטיביים וחופשיים. באתרים אלה מוצגות דמויות, אירועים ותחושות. מתוך יצירת התהליך האמנותי, הם מנסים להבין מקצת מן המציאות הגרוטסקית והמקאברית, שהיא בלתי ניתנת לתפישה של ממש. האווירה השורה על העבודות היא של שחרור מחשבתי וסאטירה: קיבוץ אקראי של נושאים וסגנונות אצל טולקובסקי, לצד זליגה אל עבר עולם עתידני, מרוחק ומעורר חששות, בציוריו של כהן-קידר”.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

אורית ישי, עוז 21, מתוך וידאו

אזורי חרדה כה מפתים

סקירת התערוכה של אורית ישי בגלריה העירונית לצילום פראג
אוצרת: דליה לוין. מאי-ספטמבר 2017
טקסט סקירה חגי שגב

נושאי זהות ישראלית והבנה של תהליכים חברתיים ופוליטיים בארץ, הם חוט השני המקשר בין מכלול היצירות, שהוצגו בתערוכה. ישי בחרה נושאים שמהווים מוקד היסטורי של ייצוג הזהות הישראלית, כאלה שיש בהם גם מידה רבה של ביקורתיות וסתירות פנימיות. סקירה של תהליכי יצירה בשלב קריטי בקריירה של אורית ישי.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן